החלטה בתיק ב"ל 60533-07-12

1.         התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 18.1.12 וביקשה להכיר בתאונה כתאונת עבודה. הנתבע דחה את תביעת התובעת בנימוק שמעיון בפרטי התביעה ומבירורים שנערכו עולה, כי התאונה  אירעה תוך כדי נסיעת התובעת  ממעונה ובזמן הסעת בעלה למקום עבודתו ולא בדרך ממעונה לעבודה.

2.         התובעת טענה  שמידי יום היא מסיעה את בעלה אל מקום עבודתו ומשם נוסעת למקום עבודתה, והתאונה אירעה בדרכה ממקום עבודתו בדרכה אל מקום עבודתה ולכן יש לראות התאונה כתאונת עבודה מאחר שזו הדרך המקובלת. התובעת צירפה תצהיר של מר אורן פזרקי שעובד עם בעלה והוא הצהיר שראה פעמים רבות את התובעת מסיעה את בעלה למקום העבודה בשעה 7:20 לערך.

3.         התובעת צירפה לתצהירה מפה של העיר אשדוד וסימנה את מקום מגוריה, מקום עבודתה ומקום עבודת בעלה, עולה מהמפה התמונה הבאה: התובעת מתגוררת ברח' אברהם עופר, אזור ד', מקום עבודתה בכיכר סגל, אזור ה' ומקום עבודת בעלה באזור התעשיה. התאונה ארעה ברח' ז'בוטינסקי בסמוך למקום עבודת בעלה, לאחר שהורידה אותו במקום עבודתו.

4.         לטענת התובעת העובדה שהסיעה כל יום את בעלה מלמדת שזו הדרך המקובלת כיוון שלולא הסדר זה היה עליהם להחזיק שני כלי רכב ומאחר והמדובר בנוהל קבוע אין זוסטייה מהדרך.

5.         הנתבע טוען כי דרך נסיעתה של התובעת הנוסעת עם בעלה למקום עבודתו בקצה השני של העיר, ורק לאחר מכן למקום עבודתה מהווה סטייה של ממש מהדרך המקובלת ובהתאם לסעיף 81א לחוק אין לראות בתאונה כתאונת עבודה.

6.         בדיון ההוכחות העידה התובעת בלבד, עדותה לא נסתרה ובכלל זה טענתה שהיא מתחילה לעבוד בעבודתה בשעה 7:30 ומדי יום היא מורידה את בעלה בעבודתו בשעות בין השעות 7:00 ל 7:20.

7.         סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה- 1985 מגדיר את המונח "תאונת עבודה" כך:

"תאונת עבודה - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלוח ידו ועקב עיסוקו במשלוח יד."

סעיף 80 לחוק מרחיב הגדרה זו. ההרחבה הנוגעת לענייננו מעוגנת בסעיף 80(1) לחוק לאמור:

" חזקת תאונה בעבודה

80.    רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם-

(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו; ..."

הסייג להרחבה שבסעיף 80 קבוע בסעיף 81 לחוק לאמור:

" הפסקה וסטיה

81. (א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על- ידיה אי - כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.

(ב) בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 80 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:

             (1)  כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;

             (2)  כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל".

8.         בעב"ל 329/03 רחל אספיר נ' המוסד ביטוח לאומי  פד"ע מ 140 (פס"ד מיום 9.1.05)  דן בית הדין הארצי בשאלה דומה.  בפרשת אספיר המערערת נפגעה בתאונת דרכים בדרכה למקום עבודתו של הבעל, עת בעלה היה איתה ברכבה, ואילו במקרה שלפנינו התאונה אירעה לאחר שהבעל ירד במקום עבודתו והתובעת המשיכה משם בדרכה למקום עבודתה.